בן אפרים ומלכה. נולד ביום ב' בתמוז תרפ"ח (20.6.1928) בעיר ונגרוב שבפולין. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1936. תחילה למד בבית-ספר יסודי, אך לא בא על סיפוקו שם, כי נפשו הלכה אחרי שיטת-לימודיו בעיר-מולדתו, ועוד בהיותו בתוך כתלי בית-הספר יצא לשחר מקום-לימוד חדש לפי רוחו עד שמצאו בישיבת "בית-יוסף" בתל-אביב - והוא אז ילד צעיר בין בחורי-ישיבה מבוגרים. זה הניע את ראשי-הישיבה לייסד מוסד מיוחד לצעירים ולאחר מספר חדשים אף ייסדו כמה "ישיבות" קטנות במושבות-הארץ - כמכינות ל"ישיבה" גדולה. בין אלו היתה ה"ישיבה" של חדרה ושלמה נבחר להיות מראשוני-הלומדים בה - והוא אז בן תשע בלבד. חמש שנים המשיך שם בלימודיו ולאחר-מכן עבר ל"ישיבה" גדולה בירושלים; אולם כעבור שנים אחדות התחיל חושב על סידור חייו לעתיד. בן י"ח היה בהישלחו להכשרה לשדה-אליהו על-ידי "נוער המזרחי", הארגון אשר אליו השתייך. גם בקבוצת-יבנה שהה. בימי היותו בהכשרה שם השתתף בהעלאת-מעפילים ופעם נתפס על-ידי הבריטים אשר שלחוהו עם השאר לקפריסין, אלא שלאחר שנתברר כי הוא ארצישראלי הוחזר לארץ. למד ב"מרכז מורים מוסמכים" וכן התכונן באופן פרטי לבחינות-כניסה לטכניון העברי בחיפה. עד יום-גיוסו לצה"ל במסגרת נח"ל בפברואר 1950 נמצא בקיבוץ סעד. ביום ט' בטבת תשי"א (18.12.1950) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.